/חדשות
|
|
| :הצטרפו אלי לרשתות החברתיות |
 
|
|
| |
צבעיו
היו בגווני ארגמן, אדומים כדם,
ועליו נרקמו נופים
דמיוניים.
גן עדן, אדם וחווה ועוד
מפלצות
קטנטנות....
וגם הילדות היתה שם באופק
בשמלתה
הורדרדה...
נדף הוא תחושת רכות – כר של
נוצות,
רצון להתלטף בו,להתחכך
,להתעטף,
לחוש.
לרגע נדמה היה כיוצא מתוך
צבעוניותו,
שמימנה נרקם,
לפתע- נזכר שהוא
"צבעוני".
לשקוע בצבעיו, ולשכוח את שמסביב,
לשכב
עליו למתוח ידיים ולהרגיש את
הצבעים, לרחף
מעל,
להרגיש
לקחת מימנו,
תענוג. |
|
|
|
|
